מהי קרן גידור 

קרן גידור היא קרן השקעה פרטית המייצגת סגנון השקעה ייחודי שאינה נסחרת בבורסה. גידור במשמעותו המקורית הוא פעולה של הפחתת סיכון.
קרן גידור נוהגת לשלב בין קניית נכס למכירה בחסר על מנת לצמצם סיכונים וגובה עמלות בהתאם לתוצאות בנוסף לדמי הניהול.

המושג "קרן גידור" מקורו בשנות ה-40' של המאה הקודמת כאשר אלפרד וינסלו ג'ונס, הקים ג'ונס שותפות עיסקית שחיפשה הזדמנויות בשוק המניות, והייתה לגוף הפיננסי הראשון שנקרא "קרן גידור".. המטרה הראשונית של קרנות גידור הייתה להשיג תשואה מינימאלית ללא תלות בתנאי השוק (נכס חסר סיכון תוך תנודתיות אפסית.  מוסדות קרנות גידור בראשית דרכן עסקו ברכישות ובמכירות בחסר של מניות, שנועדו לבטל (לגדר) את הסיכון של תנודות שוק. מאז נעשו קרנות הגידור יותר ויותר מתוחכמות, והן פיתחו מגוון רחב של אסטרטגיות השקעה, שאינן בהכרח כרוכות בגידור.

קרנות גידור משתמשות במגוון רחב של אסטרטגיות השקעה הכוללות: נמנות רכישה ובמכירה בחסר בשוק המניות; חיפוש הזדמנויות בשוק הגלובלי, כמו הימורים על מטבעות וסחורות; ניצול משברים בעולם; השקעה הנוצרת מהזדמנויות, תוך לקיחת סיכון גבוה, כמו רכישת חברות בפשיטת רגל, מיזוג ורכישה של חברות בקשיים, השתלטות על חברה וייעולה.
 
הבדלים העיקריים בין קרנות גידור לבין קרנות השקעה אחרות, העולים מניתוח המאפיינים, הם: סמכות נרחבת בידי קרנות הגידור בביצוע השקעות; מגבלות פיקוח מצומצמות או בלתי קיימות לגבי סוגי המכשירים או אסטרטגיות ההשקעה; ושימוש נרחב במכירה בחסר, במינוף ובמכשירים נגזרים.

קרן גידור היא לא קרן נאמנות, קרן נאמנות עוסקת בקניית נכסים ובמכירתם במועד מאוחר יותר בתקווה למכור ברווח. לקרן גידור יש שתי אסטרטגיות נוספות, האחת היא מכירה בחסר והשנייה היא מינוף פיננסי.

הבדלים בין קרנות גידור לקרנות נאמנות:

בניגוד לקרנות נאמנות מסורתיות, בעלות מדד יחוס קבוע ומוגדר מראש, קרן גידור מאפשרת גמישות רבה יותר.

מספר מוגבל של משקיעים: בעוד קרנות הנאמנות מכוונות לקהל רב שישקיע סכום יחסית קטן, מנהלי קרנות הגידור פונים לקהל מצומצם המסוגל להשקיע הון רב.

היקף נכסים מוגבל: רוב מנהלי קרנות  הגידור מנסים להגביל את כמות הכסף הנכנס לקרנות הקיימות וסוגרים אותן בפני משקיעים חדשים. המטרה היא להתאים את כמות הכסף לרמת הנזילות כדי לשמר את היכולת להשגת תשואה מקסימלית.

דמי ניהול: בניגוד לקרן נאמנות שבה דמי הניהול סולידיים יחסית ועומדים על 2-4 אחוז מסך כל הנכסים שברשותה, הרי שבקרן גידור דמי הניהול עומדים על 5-8 אחוז. קרנות הגידור משלמות דמי ניהול גבוהים מאוד כדי לעודד את מנהלי הקרנות לקחת סיכונים ולתמרץ על חשבון כספם של המשקיעים אותם ליצירתיות ולהצלחה.

העדר רגולציה: בניגוד לקרן נאמנות, קרנות הגידור פועלות באופן חשאי וכמעט שאינן מפוקחות - קרן גידור אינה מחוייבת בשקיפות והצגה מלאה של פרטי ההשקעה ללקוח. חוסר הרגולציה היא הסיבה המרכזית לתשואות הקרנות, אולם זו גם הסיבה לחששם של רבים להיכנס להשקעה באמצעות מכשיר זה.

נזילות: עוד הבדל הוא שבקרן גידור ההשקעה אינה בהכרח נזילה. בעת ההשקעה בקרן גידור נאמר למשקיע מהם תנאי ההשקעה, ביניהן מתי יוכל למשוך את הכסף מהשקעתו. ההשקעה בקרן גידור מיועדת לטווח ארוך, ואינה נזילה. רוב הקרנות מאפשרות להוציא את הכסף רק פעם אחת בחודש, ויש קרנות הדורשות התראה של כמה חודשים מראש.

אחת הבעיות המרכזיות היא שקרנות גידור אינן מפוקחות על ידי הרשויות (כפי שמקובל בגופי השקעה ממוסדים). כתוצאה מכך חסרים לעתים למשקיעים כלים כדי לנתח באופן עצמאי את המערכת הניהולית הכולל שימוש במינוף, שיערוך של נכסים, מבנה משפטי והכרת מערכת הבקרה בקרנות.